פסק-דין בתיק ת"א 10510-06

מבוא

1.      לפניי תביעת התובע יליד 14.6.64, בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, בתאונה שארעה ביום 21.12.04 (להלן:" התאונה"). בעת התאונה היה התובע כבן 40 ובמועד פסה"ד הינו כבן 48.

2.      התאונה הינה "תאונת דרכים" כמשמעה ב חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן:" החוק"). התביעה הוגשה כנגד הנתבעת - מבטחת השימוש ברכב בו נהג התובע בעת התאונה.

3.      אין מחלוקת בשאלת החבות, המחלוקת הינה בדבר שיעור הנזק.

4.      פסק הדין ניתן לאחר ששמעתי את חקירותיהם הנגדיות של התובע, בת זוגו הגב' סיגל חלפון ופרופ' מרדכי פרס מומחה ברפואה פנימית ובריאומטולוגיה. כן בחנתי את תצהירי עדויותיהם הראשיות של התובע והגב' חלפון, וכמו וכן את המסמכים שהוגשו מטעם הצדדים, כמו גם חוות דעתו של המומחה הרפואי מטעם בית המשפט ד"ר משה דרור אורטופד, שאלות ותשובות ההבהרה של המומחים. בתום שמיעת הראיות שמעתי את סיכומיהם בע"פ של ב"כ בעלי הדין.

5.      כל ההדגשות להלן אינן מופיעות במקור אלא אם יאמר אחרת.

דיון

6.      התובע, בוגר 12 שנות לימוד בתיכון מקצועי במגמת חשמל, הקים בשנת 1991 עסק להתקנת מזגנים ולמתן שירותי חשמל. ביום 15.11.01 נפל התובע במהלך עבודתו על סולם ונפגע בקרסולי שתי רגליו (להלן:" התאונה הקודמת").

7.      לאחר התאונה הקודמת בעטיה גם התפרצו התקפי מחלת ה-GOUT שקיננה בגופו, היה התובע באובדן כושר מלא למשך 8 חודשים ובהמשך שב לעבודה בעסקו. קיימת מחלוקת באשר להיקף עבודתו וטיבה ממועד שובו לעבודה ועד לקרות התאונה דנן.

8.      בתאונה דנן נגרמו לתובע הפגיעות האורטופדיות כדלקמן: שבר באגן הירכיים  (אצטבולום); שבר ללא תזוזה בקרסול ימין; חבלה בברך שמאל. התובע אושפז בביה"ח איכילוב מיום התאונה ועד ליום 24.2.05 ושוחרר כשהוא מתהלך בעזרת קביים ובהמשך בעזרת קב. התובע המשיך בטיפול רפואי לרבות טיפולי פיזיותרפיה והידרותראפיה, וביום 15.3.5 עבר ניתוח ארטרוסקופי בברך שמאל.

9.      ד"ר דרור בדק את התובע עוד ביום 15.3.06 וקבע כי נותרה לו נכות בשיעור של 10% "... בגין מכלול הפגיעות בתחום האורטופדי לפי ס' 35(1) (ב). יש לציין כי כל אחת מהפגיעות בנפרד לא הותירה לכשעצמה נכות, אך בהצטרפן יחדיו גורמות הן, קרוב לודאי, להגבלה תפקודית סובייקטיבית". (עמ' 8 לחוות הדעת).

10. התובע, לאחר תקופת אי כושר מלאה של כמחצית השנה הפעיל העסק שהיה ממוקם כל העת בחנות שבבעלות אימו, וזאת עד לסוף שנת 2006 בעיקר בשלט רחוק, אולם בפועל לא הופקו הכנסות בשנים 2005-2006.

11. עוד קודם לתאונה הקודמת אובחנה אצל התובע מחלת הגאוט המתאפיינת בהתקפים פתאומיים של דלקת במפרק, לרוב בבוהן, קרסול, ברך ופרקים נוספים ברגליים. במקרים מתקדמים של המחלה, ובמיוחד בחולים הסובלים מרמות גבוהות מאוד של חומצת שתן בדם, המחלה יכולה להתבטא גם בדלקת בפרק הגפיים העליונים. לאחר התאונה הקודמת וכן לאחר התאונה דנן התפרצו התקפי הגאוט והחמירו את מצבו הרפואי והתפקודי של התובע.

12. פרופ' פרס מונה ע"י המותב הקודם כמומחה רפואי לבחינת מחלת ה-GOUT והקשר בינה לבין התאונה, ומצא בחוות דעתו מיום 12.4.10 כי התובע סובל מ-TOPHACEOUS GOUT שהיא "... צורה קשה של GOUT , המצטיינת ברמות גבוהות של חומצת שתן, שקיעת גבישי חומצת שתן מתחת לעור ובאיברים פנימיים וריבוי התקפי GOUT בפרקים, ביניהם פרקים בגפיים העליונים שבדרך כלל לא נפגעים בחולי GOUT רגיל..." (עמ' 8 לחוות הדעת).

13. לאחר התאונה הקודמת, התפרצו התקפי הגאוט בכפות הרגליים ובקרסול שמאל, כאשר לדעת פרופ' פרס התאונה הקודמת גרמה לחבלה בסחוסים בין העצמות הקטנות של כפות שתי הרגליים ובעטיה התפרצו "... התקפי ה- GOUT  בכפות הרגליים ובקרסול שמאל, שהחמירו את הנזק וגרמו להתפתחות זיזים, להגבלת התנועה בכפות הרגליים ובקרסול שמאל". (עמ' 8-9 לחוות הדעת). לדעת פרופ' פרס, התקפים מתפתחים לעיתים קרובות בעקבות חבלות, קלות או קשות.

14. פרופ' פרס מצא כי  התאונה נשוא התאונה דנן, גרמה לתובע לחבלה בברך שמאל וכן לשברים בקרסול ימין "... ובאצטבולום של פרק ירך שמאל עם פגיעות בסחוסים הארטיקולריים בפרקים אלה, להגבלה בתנועתם ולנכות" (עמ' 9 לחוות הדעת). לדעת פרופ' פרס, התקפי הגאוט בפרקי שורשי כפות הידיים והמרפקים לא קשורים לתאונות, שכן התובע לא נפגע באיברים אלו. בחוות דעתו קבע פרופ' פרס כדלקמן:

" דיון:

שמואל משה, כיום בן 46, סובל מנכות עקב שינויים בפרקי הקרסוליים, הברכיים, ירך שמאל ושינויים בעמוד השדרה. לפני התאונות שקרו לו בשנת 2001 ובשנת 2004 אין נתונים שסבל מנכות כלשהי, אולם סבל ממחלת GOUT , מחלה תורשתית הגורמת להתקפי דלקת חוזרים עקב שקיעת גבישי חומצת שתן בפרקים ולעתים בצורת משקעי גבישי חומצת שתן ברקמות אחרות .

בדיון הנוכחי אדון בנזקים שנגרמו לשמואל משה על - ידי התאונות מחד ועל הנזקים שנגרמו כתוצאה מהדלקת הקשורה למחלת  ה- GOUT .